<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים שפ"א—שפ"ה</h1>
<h2>דף קנא.</h2>
מת המוטל בחמ' אין מטלטלין אותו אבל מצילין אותו מן הדליקה ומ"מ סכין אותו בשמן לעמץ עיניו או כל גופו ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר דאסור בטלטול ושומטין הכר מתחתיו כדי שיהא מוטל על החול ומטלטלין אותו מן המטה על הארץ ע"י ככר או תינוק מפני כבוד הבריות דחינן איסור טלטול דרבנן ואם אין ככר או תינוק מטלטלין אותו ממטה למטה דטלטול מן הצד התירו לגבי מת. ומביאין כלי מתכות וכלי מקיר להניח ע"ג כריסו כדי שלא יתפח ופוקקין נקביו כדי שלא יבא בהן הרוח וקושרין את הלחי לא בשביל שתעלה אלא בשביל שלא תוסיף. ואין מעמצין עיניו בשבת ואם הוא בבזיון מוציאין אותו מר"הי לכרמלית או מכרמלי' לר"הי שגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה. עכו"ם שהביא חלילין לא יספוד בהן עולמית פרש"י ז"ל אם לא באו ממקום קרוב מתוך התחום. חפרו לו קבר לא יקבר בו עולמית אבל לישראל אחר מותר והוא שימתין בכדי שיעשו ובחלילין בכדי שיבאו משם. ובחלילין וקבר וארון החמירו משום דאוושא מלתא אבל בעלמא כל דבר הנעשה בשביל ישראל מותר בכדי שיעשה.
